בארץ ישנן מספר דרגות והסמכות של מקצועות תכנון ועיצוב. אופי ההסמכה קובע את סוג וגודל המבנה שאפשר לתכנן ולעצב ואת תחום האחריות והסמכות של בעלת המקצוע. בשוק לצערי, יש בילבול בין סוגי המקצועות השונים העוסקים בעיצוב ובתכנון, וכדאי לדעת ולהכיר את ההבדלים ביניהם ולבדוק טוב טוב מי בעלת המקצוע שבוחרים לעבוד מולה.
אז אלו הם חמשת המקצועות השונים שכדאי להכיר ולהבדיל ביניהם:
מלבישת בתים, הידועה גם בשם הום סטיילרית או סטייליסטית. Interior Stylist זה לא מקצוע שמעוגן בחוק, ולמעשה כל אחת יכולה להגיד שהיא מלבישת בתים בין אם עשתה או לא עשתה קורס. הום סטיילרית עוסקת בהלבשת הבית, ללא שבירת קירות, ומתמקדת יותר בריהוט, אקססוריז, טקסטיל וצבע.
מעצבת פנים Interior Designer בדרך כלל בוגרת תואר ראשון בעיצוב פנים (B.des) או לימודי תעודה תואמים. זו הסמכה שמתקבלת לאחר לימודים לתואר ארבע שנתי, ומאפשרת למי שמחזיק בה לתכנן את פנים המבנה ועיצובו מבחינה אסתטית. למעצבת פנים אין סמכות לטפל בשינויי חזיתות(כגון פתיחת חלון או שניוי פתחים קיימים), תוספות בניה, שינויי שטחים או נגיעה בתשתיות ושלד המבנה. כיום מקצוע עיצוב הפנים הוא מקצוע פרוץ ופתוח לכל כיוון בלי הגדרה ברורה, ולכן כל אדם רשאי לפתוח בית ספר ללימודי עיצוב פנים ולהעניק לתלמידיו תעודות, אין באמת פיקוח על הנושא.
הנדסאית אדריכלות Architecture Practical Engineer בוגרת לימודי תעודה מטעם משרד התמ"ת ועמידה בבחינות ודרישות מה"ט. זו ההסמכה הבסיסית ביותר שמאפשרת לעסוק באדריכלות ושמקבלים אחרי שנתיים וחצי של לימודים במוסד מוכר, ואחרי מעבר בחינה מטעם מה"ט. ההסמכה הזו מגבילה את ההנדסאית לתכנן "מבנים פשוטים" כפי שמוגדרים בחוק התכנון והבניה. הנדסאית יכולה לעסוק גם בעיצוב פנים וגם בהלבשת הבית. החוק מאפשר להנדסאית אדריכלות לבנות בעיקר מבנים פשוטים, ללא הרחבת הסמכויות שניתנת לאדריכלים רשויים. הנדסאית אדריכלות אינה יכולה להציג את עצמה כאדריכלית. הנה קישור לתקנות המהנדסים והאדריכלים שם מופיעה ההגדרה של מה זה אומר מבנה פשוט: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/199_007.htm
אדריכלית רשומה. Registered Architect מקצוע שניתן לבוגר מוסד מוסמך לתואר ראשון באדריכלות ובינוי ערים (b.arch) שלמדה בתכנית של 5-6 שנים באחד מהמוסדות המוכרים בארץ (בצלאל, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, ויצו חיפה, אוניברסיטת אריאל). מסלול זה מקנה בסיום הלימודים את אותן הסמכויות כמו להנדסאי/ת אדריכלות – כלומר יכולת לתכנן מבנים פשוטים אך ההבדל מעבר לתוספת שנות הלימוד והידע המקצועי הנרחב שרכשה הוא שלאדריכלית רשומה יש יכולת להתקדם ולגשת לשלוש שנות התמחות במשרד מאמן ולאחר מכן לעשות בחינה שתקנה את הטייטל "אדריכל/ית רשוי/ה", הדרגה הבכירה ביותר של אדריכלות. בנוסף אדריכלית רשומה יכולה לעסוק גם בעיצוב פנים, ובהלבשת הבית ככל שתבחר לעשות כך.
אדריכלית רשויה. Licensed Architect הסמכה זו ניתנת לאדריכלית רשומה - בוגרת תואר ראשון באדריכלות ובינוי ערים (b.arch) במסלול של 5-6 שנות לימודים במוסד לימודים מוכר, שלאחר מכן המשיכה להתמחות פרקטית של 3 שנים במשרד אדריכלים מאמן, ושבסופן ניגשה לבחינת הרישוי מטעם משדר הכלכלה ועברה אותה בהצלחה. כדי שרשיון האדריכלית שלה יהיה בתוקף היא משלמת אגרת רישיון שנתית. הבחינה זו היא בחינה קשה וארוכה המורכבת משני חלקים – מעשי ועיוני, ודואגת שיש לאדריכל/ית את רמת ההתמקצעות הגבוהה ביותר לעסוק במקצוע. זה למעשה קריטריון שאומר שהאדריכלית בקיאה בחוק התכנון והבניה ועברה את כל ההכשרה הכרוכה כדי לתכנן מבנים תקניים ואיכותיים. אדריכלית רשויה יכולה לעסוק בכל מנעד גבולות התכנון, מתכניות בינוי ערים, גורדי שחקים ועד עיצוב פנים והלבשת הבית למגזר הפרטי והעסקי כאחד, ככל שתבחר לעשות כך. אגב סתם לידע כללי, אדריכל נקרא גם ארכיטקט, שזו המילה המקורית הלועזית התואמת...
אם כך נסכם
אדריכלית רשויה - יכולה לעסוק בכל תכנון שתבחר לעשות, ובעלת סמכויות התכנון הנרחבות ביותר בארץ.
אדריכלית רשומה – מוגבלת לתכנון מבנה פשוט, יכולה לעסוק גם בעיצוב פנים והלבשת הבית. בעלת ידע נרחב יותר מהנדסאית. יכולה להתקדם ולהפוך לאדריכלית רשויה.
הנדסאית אדריכלות – יכולה לעסוק בתכנון של מבנה פשוט, וגם בעיצוב פנים והום סטיילינג. איננה יכולה להתפתח מבחינת סמכויות התכנון שלה מעבר לכך.
מעצבת פנים – עוסקת רק בעיצוב פנים המבנה, אין בכוחה להוציא היתרים. יכולה לעסוק גם בסטיילינג.
סטייליסטית/מלבישת בתים– אין לה שום סמכות תכנונית מוגדרת בחוק. עוסקת בעיצוב קוסמטי של המבנה לאחר שהסתיימה הבניה.
איך נדע מה ההסמכה של מי שבחרנו לעבוד איתו/ה?
פשוט מאוד, ובלי להתבייש נדרוש לראות תעודה מתאימה!
מלביש/ת בתים – תעודה סיום קורס / תיק עבודות (יש לזכור, זה לא מקצוע מעוגן בחוק)
מעצב/ת פנים – דיפלומה של תואר בעיצוב פנים ממוסד מוכר
הנדסאי/ת – דיפלומה או תעודת הנדסאית חתומה על ידי מוסד מוכר ומשרד מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע)
אדריכל/ית רשומ/ה – תעודת רישום בפנקס האדריכלים
אדריכל/ית רשוי/ה – רשיון בתוקף (מצריך חידוש ותשלום אגרה מדי שנה)
**לגבי אדריכלים ניתן גם לבדוק את קיום הרישיון ותוקפו ע"י הכנסת פרטים בשאילתה לרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, בכותבת הבאה
אדריכל פנים? אין חיה כזו!
חשוב לשים לב שיש בשוק הגדרות מומצאות שונות כמו "אדריכל/ית פנים" שאין להם שום ביסוס מקצועי או הסמכה חוקית, וזה צריך לעורר חשד שיש לבדוק אותו.
כל מי שמכנה את עצמו "אדריכל" או נגזרותיו ואינו עבר הכשרה של אדריכל כפי שמוגדרת בחוק, גם הוא עובר עבירה. זה תקף גם למעצבי פנים וגם להנדסאי אדריכלות שמציגים את עצמם כאדריכלי פנים או כאדריכלים.
אוקיי הבנתי את ההבדלים, אבל איך בוחרים מה שנכון לפרויקט שלי?
כאשר יש צורך לבחור בעלת מקצוע לתכנון ועיצוב, ההמלצה שלי היא להבין קודם כל מה היקף הפרויקט הנדרש, האם מדובר בעיצוב קוסמטי נקודתי או בפרויקט מורכב יותר של שבירת קירות, נגיעה בתשתיות והיתרים ובהתאם לכך ללכת לבעלת המקצוע בעל/ת הידע המקיף ביותר שתתן את המענה, הפרספקטיבה התכנונית, והידע הנרחבים ביותר. יש מקרים שבהם בוחרים בעלת מקצוע אחת שיכולה לעשות את הכל כמו לדוגמא אדריכלית שמתעסקת גם בעיצוב הפנים. במקרים אחרים אפשר לקחת מספר בעלות מקצוע שיעבדו בשיתוף פעולה כל אחת בתחום ההתמקדות לדוגמא - אדריכלית להיתר ומעצבת פנים לעיצוב פנים הבית. לא תמיד זה פשוט וצריך לוודא שבעלות המקצוע עובדות בשיתוף פעולה טוב ושברור ומוסכם מה תחום האחריות של כל אחת. חשוב לי לומר שסוג ההסמכה והטייטל המקצועי אינם מעידים שום דבר על היכולות העיצוביות, הכישרון או היכולות הבינאישיות של בעלת המקצוע והבחירה צריכה לקחת בחשבון גם את הפרמטרים הללו.
בנוסף חשוב לא פחות לוודא שבעלת המקצוע הנבחרת היא באמת מי שהיא מציגה את עצמה, ולדרוש לראות תעודה או רישיון.
ורק כדי להראות לכם איך נראה רישיון בתוקף של אדריכל, מצרפת את רישיון האדריכל השנתי שלי,שאותו אני מחדשת כל שנה, מוזמנים לבדוק בשאילתא :)
קראתם את כל הכתבה והבנתם שאתם צריכים אדריכלית לפרויקט שלכם? הגעם למקום הנכון!
מוזמנים להשאיר פרטים באתר ואחזור אליכם בהקדם :)